כיצד נפגעים הנכסים של היורשים בעיזבון ושל חסויים בתיקי אפוטרופסות?

אני סבור כי בניגוד לכוונת המחוקק ליצור מנגנון של פיקוח ושמירה על נכסיהם של היורשים ושל החסויים, דווקא ישנה הרעה משמעותית בפיקוח על הנכסים של היורשים ושל החסויים:

  • ראשית: בעובדה שהמחוקק לא דאג לחייב מינוי של רו"ח מבקר כפי שמקובל בחברות ובעסקים.
  • שנית: בשנים האחרונות הוקטן מאוד שכר הטרחה של אפוטרופוסים ושל מנהלי העיזבון והדבר גרם לכך שבעלי מקצוע ברמה גבוהה אינם ששים לקבל מינויים בתיקים שאינם גדולים.
    שיעורי השכר תק' תשע"א-2011 הודעה תשע"ד-2013
    (א) בית המשפט רשאי לקבוע לאפוטרופוס שכר חודשי בשיעור שלא יעלה על 527 שקלים חדשים כשהחסוי מאושפז ועל 1,058 שקלים חדשים כשהחסוי אינו מאושפז". 
  • שלישית: מספר התיקים שבטיפול האפוטרופוס הכללי הולך וגדל משנה לשנה ואינני משוכנע כי מספר המפקחים גדל בהתאמה.
  • רביעית: כאשר נוצר צורך למנהל עיזבון או אפוטרופוס להסתייע ברואה חשבון ( כך גם בבעלי מקצוע עזר אחרים)בשאלות מקצועיות, אותו מנהל עיזבון או אפוטרופוס נמנע לרוב מקבלת הסיוע מכיוון שלרוב הוא נידחה או מאויים כי הוא יישא בהוצאה זו. והתוצאה- בינוניות בניהול התיק.
  • חמישית: בשנים האחרונות התפתח הנוהג לעריכת הדוחות הכספיים של האפוטרופוסים ע"י יועצי מס ורואי חשבון. אלא ששכר הטרחה הוא כה נמוך עד שספק אם נמצאו רואי חשבון אשר נענו למכרז של השנה. כך נוצר מצב בו בד"כ יועצי המס מכינים את הדוחות הכספיים עבור החסויים כאשר שכר הטרחה הוא כה נמוך שאותו יועץ מס רוצה לצאת ידי חובתו – להוציא את הדוח באותו שכר נמוך. בראייה לעומק, השיטה אינה לטובתם של החסויים וחייב להיות שכר טרחה בהתאם להיקף התיק ולא שכר טרחה קצוב ואחיד. צריך לבדוק את שביעות רצונם של יועצי המס, מצד אחד, ומן הצד השני לבחון את רמת המקצועיות והחשיפה של דוחות כספיים אלו ובמילים אחרות מהי מידת העומק והמקצועיות של הדוח הכספי הזה..

בשל כל אלה, הגעתי למסקנה כי השירות המקצועי אותו הנני מפתח, הנו שירות חיוני מאוד אותו הנני מציע ליורשים ולבני המשפחה של חסויים (בתיקים בהם יש נכסים בהיקף משמעותי).